טרום מפגש – עד כמה אני מתנגד/ת לשינויים?

המשתתפים יענו על שאלון "בחנ/י את עצמך" על הסתגלות לשינויים, ויקבלו פידבק על האופן שבו הם מגיבים לתהליכי שינוי בחייהם.

שלב א – על המתח שבין התנגדות למחויבות (15 דקות)

נפתח בניסוי קטן:

נבקש מהמשתתפים לשלב את אצבעות שתי הידיים זו בזו, ואז נאמר להם לשים לב איזה אגודל נמצא למעלה ואיזה למטה (ניתן לצפות באופן הנחיית הפעילות כאן). נבקש מהמשתתפים להפריד את האצבעות ולשלב אותן שוב מחדש, ונשאל - האם שיניתם את סדר האגודלים או שמרתם עליו? נבקש ממי שלא שינה את הסדר לעשות זאת כעת, ונשאל מה התחושה (לרוב התגובות יהיו: מוזר, לא נוח, לא מסתדר).

נחזור לשאלה שהעלינו גם במפגש הקודם – אם השינוי מעורר אי נוחות והתנגדות, למה לשנות בכלל?

ניתן להתייחס להיבטים הבאים:

• התנגדות היא פן חשוב וחיוני בהסתגלות לתהפוכות החיים, ובאמצעותה מגן האדם על זהותו העצמית, על הישגיו ועל רווחתו.

• הארגון יוצא נשכר מביטויי התנגדות. הם מחייבים לשקול מחדש החלטות, לבחון נזקים העלולים להיגרם מן השינוי, לשוב ולבדוק אם אכן ישיג השינוי את מטרותיו הצפויות, ולהציע תיקונים ושיפורים בתהליך יישומו.

• התנגדויות הן חלק אינטגרלי מתהליך השינוי. יש להתייחס אליהן בכובד ראש אך לא לתת להן לבלום את השינוי.

התנגדות לשינוי ומחויבות לשינוי הן שני קצוות של אותו מתח. אם במפגש הקודם הבנו שהשינוי נצרך והכרחי לצורך התפתחות וצמיחה של בית הספר ושאיננו רוצים לעמוד במקום ולקפוא על השמרים, במפגש הנוכחי ננסה להחזיק את שני הקטבים הללו, ולבחון היכן עלינו להתמקם ביניהם כדי לקבל החלטות מדויקות ביחס לתהליך השינוי.

שלב ב – כיצד נזהה התנגדויות? (25 דקות)

התמודדות יעילה עם התנגדות בבית הספר מחייבת בראש ובראשונה יכולת לזהות אותה. שינויים משמעותיים, דוגמת אלו שרפורמת גפ"ן עשויה להוביל, יכולים לגרום התנגדויות ברורות ומוחצנות, אם כי ייתכן שבקרב חלק מהגורמים תהיה ההתנגדות עקיפה ומעודנת יותר.

נפנה את המשתתפים ללוח שיתופי עם ממים המציגים תלונות ופעולות מחאה של חברי צוות בית הספר שלהם אל מול תהליכי שינוי הקשורים בגפ"ן. המשתתפים יוסיפו ללוח ממים משלהם ויוכלו לסמן ב"לייק" ולהגיב גם לממים של אחרים.

נסביר כי חלק מההתנהגויות האלה עשויות להצביע על התנגדות לשינוי.

התנגדויות יכולות להגיע ממניעים שונים, וניתן לסווג אותן באופן כללי לשלושה סוגים (נדגים על הממים):

• התנגדות עיוורת – כל שינוי נתפס כמאיים, וגורם באופן מידי להתנגדות.

• התנגדות פוליטית – חשש לאובדן בסיס כוח, סטטוס, משרה, שכר.

• התנגדות אידאולוגית – התנגדות שנובעת מאמונה אמיתית שהשינוי אינו נכון או שהוא פוגע בערכים חשובים. מדובר בחילוקי דעות אמיתיים  ואינטלקטואליים בין רעיונות, תפיסות או אמונות.

*הערה: ביטויי ההתנגדות יכולים להשתייך לסוגים שונים של התנגדויות, ופעמים רבות יהיה צורך בבירור מעמיק יותר כדי לזהות את סוג ההתנגדות.

נחשוב יחד על תגובות אפשריות לכל אחד מסוגי ההתנגדות, ונסכם:

• התגובה הרצויה להתנגדות עיוורת - מאמץ לתת תחושת ביטחון, בשילוב סבלנות ומתן זמן הסתגלות.

• התגובה הרצויה להתנגדות פוליטית - ניהול שיח משותף ומשא ומתן שבו נציע דבר בעל ערך בתמורה למה שאבד.

• התגובה הרצויה להתנגדות אידאולוגית - מתן תשובות הכוללות את מרב המידע והנתונים האפשריים, שיש בהם כדי לתמוך בשינוי.

שלב ג - סימולציה לתרגול התמודדות עם התנגדויות (40 דקות)

נערוך 3 סימולציות בהן אחד המשתתפים יגלם את מנהל/ת בית הספר ומשתתף אחר יגלם את חבר/ת הצוות המביע התנגדות לשינויים. מטרת הסימולציה לאפשר למשתתפים לתרגל התמודדות עם התנגדויות בבית הספר, ובמהלכה ניתן להיעזר ב"גלגל הצלה" לבחירה:

1.      עזרה מהמשתתפים

2.     בחירה מבנק תגובות אפשריות

3.     טיפ מכוון לתגובה רצויה

ניתן למשתתפים להתייחס לתגובות המנהל, לתת משוב ולהציע רעיונות במקרה הצורך. מתוך התגובות נחלץ עקרונות לדרכי עבודה וטיפול בהתנגדויות בקרב חברי צוות בית הספר.

סיכום (10 דקות)

אז מה עשינו היום?

• למדנו שהתנגדויות הן לא בהכרח תופעה שלילית בתהליכי שינוי.

• הבנו שחשוב לדעת כיצד להתייחס להתנגדויות וכיצד לטפל בהן.

• הכרנו סוגים שונים התנגדויות ואת הדרכים להתמודד עמם.

• התנסינו בהתמודדות עם התנגדויות וחילצנו עקרונות עבודה.

נסכם באמצעות "שאלה עיוורת" – נערוך סבב בו כל משתתף יקבל שאלה מסכמת ויענה עליה.

צידה לדרך:

כלי מומלץ למיפוי הכוחות המסייעים והכוחות הבולמים בתהליך השינוי ותכנון פעולות מתאימות לאיזון הכוחות.